פסק-דין בתיק ת"א 215629-09

א.         מהות התובענה ובעלי הדין:

1.         תחילתה של תובענה זו היא בבקשה לביצוע שטר חוב על סך 91,604 ש"ח ז.פ. 2.1.08 שנעשה לפקודת התובעת (להלן: "שטר החוב") שהגישה התובעת האוחזת בשטר והנפרעת על פיו, כנגד הנתבעים החתומים כעושי השטר, בתיק הוצאה לפועל

            02-08861-09-04.

2.         הגם שעל פני השטר המופיע שמו של הנתבע 2 (להלן: "שוקר") גם כערב הרי שחתימתו היחידה על השטר הינה חתימת עושה שטר.

3.         בבקשת הביצוע עתרה התובעת לאכיפת השטר עד לסך של 63,701 ש"ח.

4.         לנתבעים ניתנה בהסכמה רשות להתגונן על פי תצהיר שהגישו בתמיכה לבקשת ההתנגדות.

ב.         עיקר טענות הנתבעים

1.         הנתבעים טענו כי בין השנים 2003-2002 רכשו מן התובעת 6 משאיות וכי התובעת מנהלת גם מוסך לתיקוני משאיות (להלן: "המוסך").

2.         להלן נטען כי שטר החוב נחתם על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") כמסמך בלתי שלם כתשלום עבור רכישת המשאיות וכי שוקר חתם עליו לצורך הבטחת תשלום דמי המכר.

3.         הנתבעים טוענים כי שילמו לתובעת את מלוא התמורה בגין רכישת המשאיות, וכי התובעת השלימה את השטר ללא הסכמתם ביום 2.1.08 ומבקשת לאכפו עליהם שלא למטרה בגינה נמסר השטר דהיינו, לצורך של גביית תשלומים בגין תיקונים.

4.         הנתבעים הוסיפו וטענו כי חוב התיקונים עומד לכאורה על סך 30,000 ש"ח בלבד.

ג.          עיקר טענות התובעת

1.         בתצהיר עדותה הראשית מטעם התובעת טענה גב' מירה ויצמן (להלן: "מירה") כי בניגוד לגירסת הנתבעים שטר החוב ניתן לתובעת להבטחת תשלומים בגין עבודות במוסך, תיקונים במוסך וללא קשר לרכישת המשאיות.

2.         מירה הוסיפה וטענה כי שטר החוב הושלם ביום 2.1.08 בסכום חובה של הנתבעת בעבור תיקונים במשאיות הנתבעים שבוצעו במוסך בתוספת ריבית.

3.         מירה צירפה לתצהירה כנספח ב'-כרטסת תיקונים שנערכה על ידי התובעת המתעדת חיובים בגין תיקונים במוסך ותשלומים שבוצעו על ידי הנתבעת בגין התיקונים (להלן: "הכרטסת") ממנה עולה כי חובם של הנתבעים ליום 6.11.07 עמד על סך 68,507 ש"ח וכי יתרת חוב זו תפחה לכדי סך 82,757 ש"ח בעקבות חילול שיק שמסרה הנתבעת לתובעת ומשכך, סך הכל חובה של הנתבעת האמיר לכדי סך של 91,604 ש"ח.

4.         להלן טענה מירה כי בעקבות פירעון חלקי של חובות הנתבעת בגין שירותי התיקונים, נותרה בכרטסת יתרת חובה על סך 63,701 ש"ח.

5.         במהלך ישיבת קדם משפט ביום 23.10.11 טען ב"כ התובעת כי השטר ניתן כמסמך לא שלם ביום 28.2.06 וכי תאריך הפירעון שנקוב בו מולא על ידי התובעת במועד שבו הוצג השטר לפירעון.

ב"כ התובעת חזר על טענתה לפיה השטר נמסר לתובעת לצורך קבלת אשראי מן המוסך לתיקוני המשאיות.

ב"כ הנתבעים לעומת זאת חזר וטען כי השטר ניתן בבחינת שטר ביטחון להבטחת רכישת המשאיות.